רגע לפני ההצלחה – הכל קורס: למה אנחנו פוגעים בעצמנו?
האדם מרגיש מצד אחד סיפוק רב ושביעות רצון, אולם מאידך – מתעורר בתוכו מתח: מה יהיה אם הוא לא יצליח לשמור על ההישג הזה? מה יקרה אם הוא לא יישאר בפסגה?
האדם מרגיש מצד אחד סיפוק רב ושביעות רצון, אולם מאידך – מתעורר בתוכו מתח: מה יהיה אם הוא לא יצליח לשמור על ההישג הזה? מה יקרה אם הוא לא יישאר בפסגה?
איזה מעצבן זה שגם את המשפטים האלה כאילו אף אחד לא שומע, זה לא מזיז לאף אחד. הם גם לא מתרגשים, ואז את עוד יותר מתעצבנת
הרחבת המידע וצמצום השלמות הן דרכים נוספות להקלה על הפרפקציוניסט. אבל מה קורה במבחן המציאות?
המטרה הראשונה שלנו תהיה, לעזור לפרפקציוניסט להביט על המציאות במבט רחב יותר שמכיר במגוון האופציות, ולהשתחרר מהקיבוע המחשבתי שגורם לו לתפוס את המציאות בצורה מסוימת דווקא
ככל שהאדם יפנים יותר ויותר את היכולות שלו, יכיר בחוזקות שלו, ויאמין ביכולתו להצליח – כך הוא יוכל לקבל החלטות בביטחון רב יותר, מתוך אמון מלא בכך שההחלטות הללו עשויות להביא אותו למקום טוב יותר
ריבוי העצות מחדד את חוסר הבהירות, ומוביל לחוסר אונים מוחלט. אז מה בכל זאת עושים? איך מתמודדים עם החלטות הדורשות התחשבות במגוון רחב ביותר של צדדים מזוויות שונות?
יש לשמור על איזון נכון: מחד – להקדיש את מלא הכוחות בכדי להתקדם לאור ההחלטה שהתקבלה, אולם מאידך – מפעם בפעם לשוב ולבחון האם ההחלטה שהתקבלה בשעתו עדיין משרתת אותנו
מה סוד הקסם של המצליחנים? מה המשותף לכל האנשים שהגיעו אל הפסגות? זה המפתח שפותח את הדלתות
מי שהוא צר עין, מקנא בהצלחתם של אחרים ומנסה לפגוע בה, הרי שהוא מעביר לעצמו בתת-מודע מסר הפוך לגמרי, על פיו: הצלחה של מישהו אחר – מהוה סתירה להצלחתו שלו
ככל שנצליח להיות ממוקדים יותר במטרות שלנו, ולהגדיר אותן לעצמנו בצורה ברורה ובהירה – כך נמעיט לקנא בהצלחותיהם של אחרים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה